第二部分
第七章：星座运作原理
שִׁמּוּשׁ הַכּוֹכָבִים לְצוֹרֶךְ הָעֲצָמִים הַשְּׁפֵלִים
הִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ בַּח״א שֶׁכָּל עִנְיָנֵי הַגְּשָׁמִים שָׁרְשָׁם הוּא בַּכֹּחוֹת הַנִּבְדָּלִים
וְאָמְנָם שָׁם מִשְׁתָּרְשִׁים הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִים לְהִשְׁתָּרֵשׁ
וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִים לְהֵעָתֵק וְלִמָּשֵׁךְ אֶל הַגַּשְׁמִיּוּת בַּצּוּרָה שֶׁצְּרִיכִים לְהִמָּצֵא בּוֹ
וְהִנֵּה לְצוֹרֶךְ זֶה הוּכְנוּ הַגַּלְגַּלִּים וְכוֹכְבֵיהֶם
שֶׁבָּהֶם וּבְסִיבּוּבֵיהֶם נִמְשָׁכִים וְנֶעֱתָקִים כָּל אוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁנִּשְׁתָּרְשׁוּ וְנִזְמְנוּ לְמַעְלָה בְּרוּחָנִיּוּת אֶל הַגַּשְׁמִיּוּת פֹּה לְמַטָּה
וְעוֹמְדִים פֹּה בַּצּוּרָה הָרְאוּיָה
וְאָמְנָם מִנְיַן הַכּוֹכָבִים וּמַדְרֵגוֹתֵיהֶם וְכָל מַחְלְקוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּפִי מַה שֶׁרָאֲתָה הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה הֱיוֹתוֹ צָרִיךְ וְנָאוֹת אֶל הַהֶעָתֵק הַזֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ
וְהִנֵּה נִשְׁפָּע מִן הַכּוֹכָבִים כֹּחַ הַקִּיּוּם אֶל הָעֲצָמִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁתַּחְתֵּיהֶם
שֶׁעַל יְדֵיהֶם נֶעֱתָק עִנְיָנָם מִבְּחִינָתוֹ לְמַעְלָה בַּשָּׁרָשִׁים אֶל בְּחִינָתוֹ לְמַטָּה
星体的作用是为了低级物质的存在：
我们在第一部分已经解释过，所有物质现象的根源都在于独立的灵性力量。
这些事物在上界以必要的方式扎根，
之后必须被转化并引导进入物质世界，以其应有的形式呈现。
为此目的，天体和星辰被安排妥当。
通过它们的运转，所有在灵性上界扎根并安排好的事物被引导并转化到下界的物质世界，
并在此以适当的形式存在。
星辰的数量、等级和所有分类，都是根据至高智慧所见的需要与适合来决定的，以实现我们所提到的转化过程。
因此，存在的力量从星辰流向其下方的物质实体，
借此，它们的本质从上界的灵性根源转化为下界的物质形态。
הַשְׁפָּעַת הַכּוֹכָבִים לַמִּקְרִים
וְאוּלָם עוֹד עִנְיָן אַחֵר חָקַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בַּכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה
וְהוּא שֶׁגַּם כָּל עִנְיָנֵי מִקְרֵי הַגְּשָׁמִים וּמַשִּׂיגֵיהֶם
אַחֲרֵי שֶׁהוּכְנוּ לְמַעְלָה, יִמָּשְׁכוּ עַל יְדֵיהֶם לְמַטָּה
בְּאוֹתָהּ הַצּוּרָה שֶׁצְּרִיכִים לִקְרוֹת לָהֶם
דְּמוּת מָשָׁל: הַחַיִּים, הָעוֹשֶׁר, הַחָכְמָה, הַזֶּרַע, וְכַיּוֹצֵא
כָּל אֵלֶּה הָעִנְיָנִים מוּכָנִים לְמַעְלָה בַּשָּׁרָשִׁים
וְנֶעֱתָקִים לְמַטָּה בַּעֲנָפִים כַּצּוּרָה הָרְאוּיָה עַל יְדֵי הַכּוֹכָבִים
וְזֶה בְּמַחְלָקוֹת יְדוּעוֹת וּבְקִבּוּצִים מְיֻחָדִים שֶׁחוּקְקוּ לָהֶם
וּסְבִיבוֹת יְדוּעוֹת
וְנִתְפַּלְּגוּ בֵּינֵיהֶם כָּל הַמִּקְרִים הַקּוֹרִים אֶת הַגְּשָׁמִים לְמִינֵיהֶם
וְנִקְשְׁרוּ הַגְּשָׁמִים כֻּלָּם תַּחַת שַׁלְטוֹנָם כְּפִי סִדְרֵיהֶם
לְהִתְחַדֵּשׁ בָּהֶם כְּפִי מַה שֶׁיֻּשְׁפַּע מִן הַמַּעֲרָכָה
לְפִי הַקִּשּׁוּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר בּוֹ כָּל אִישׁ וְאִישׁ
星辰对事件的影响：
造物主（愿祂受颂赞）在这些星辰中刻画了另一个层面：
即所有物质事物的事件与结果，
在上界被预备之后，会通过星辰被引导至下界，
以它们应当发生的形式呈现。
例如：生命、财富、智慧、子嗣等类似的事物——
这些都在上界的根源中被预备，
并通过星辰以适当的形式转化为下界的枝节。
这一过程通过特定的分组与已设定的轨道进行，
并通过已知的旋转方式完成。
所有发生在物质实体上的事件，
都被分配并纳入星辰的统治之下，按照其秩序运行，
以便根据天体系统的影响而更新，
并依据每个人与之建立的联系而发生。
שִׁעְבּוּד הַתַּחְתּוֹנִים לְהַשְׁפָּעַת הַכּוֹכָבִים וּבִטּוּל זֶה לְיִשְׂרָאֵל
וְהִנֵּה נִשְׁתַּעְבְּדוּ לַזֶּה הַסֵּדֶר כָּל בְּנֵי אָדָם גַּם כֵּן
לְהִתְחַדֵּשׁ בָּהֶם כְּפִי מַה שֶׁיִּמָּשֵׁךְ לָהֶם מִן הַמַּעֲרָכָה
אֲבָל כְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁתְּבוּטַל תּוֹלַדַּת הַכּוֹכָבִים מִכֹּחַ חָזָק מֵעֶלְיוֹן מֵהֶם
וְעַל יְסוֹד זֶה אָמְרוּ (שַׁבָּת קנ״ו)
אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל
כִּי כֹּחַ גְּזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁפָּעָתוֹ גּוֹבֵר עַל הַכֹּחַ הַמּוּטְבָּע בְּהַשְׁפָּעַת הַמַּעֲרָכָה
וְתִהְיֶה הַתּוֹלָדָה לְפִי הַהַשְׁפָּעָה הָעֶלְיוֹנָה
וְלֹא לְפִי הַשְׁפָּעַת הַמַּעֲרָכָה
下界众生受星辰影响的束缚，以及以色列的超越：
所有人类都受此天体秩序的支配，
并根据从星辰系统流向他们的影响而更新。
然而，星辰的影响确实可以被更高的力量所取消，
基于这一原则，圣贤们说（《安息日》156a）：
“以色列无星宿（Mazal）之命。”
因为祂的旨意与影响（愿祂受颂赞）
胜过星辰系统中所嵌入的自然力量，
因此结果将依据更高的神圣影响而定，
而非星辰的影响。
יְדִיעַת הָעֲתִידוֹת עַל יְדֵי הַכּוֹכָבִים
וְאֻמְנָם מִשְׁפְּטֵי הַהַשְׁפָּעָה הַזֹּאת שֶׁל הַכּוֹכָבִים גַּם הֵם מֻגְבָּלִים
כְּפִי מַה שֶׁגָּזְרָה הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה הֱיוֹתוֹ נָאוֹת
וּקְצָת מִדְּרָכֶיהָ נוֹדָעִים לְפִי סִדְרֵי הַמַּבָּטִים
וְהוּא מַה שֶׁמַּשִּׂיגִים הוֹבְרֵי הַשָּׁמַיִם
אַךְ לֹא כָּל אֱמֶת סִדְרֶיהָ מִתְגַּלֶּה בָּזֶה
עַל כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים אֶלָּא קְצָת מֵהָעִנְיָנִים הָעֲתִידִים
וְלֹא בְּשְׁלֵמוּת
וְכָל שֶׁכֵּן כְּבָר יֵשׁ בִּטּוּל לִתְּוֹלְדוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר
וְעַל זֶה אָמְרוּ ז״ל (ב״ר ה, ג)
מֵאֲשֶׁר וְלֹא כָּל אֲשֶׁר
通过星辰知晓未来：
确实，星辰的影响规律也是有限的，
这是至高智慧所裁定为恰当的。
其中一些路径可通过观测的模式得知——
这就是天象观察者所能掌握的。
然而，并非所有真实的秩序都能由此揭示，
因此，占星者只能掌握部分未来的事务，
而非完整地知晓。
况且，如前所述，其影响已可被取消。
对此，圣贤们（《创世记拉巴》5:3）说：
“从中得知——但并非全部。”
第八章: 命定的细节 – 上
מִמָּה שֶׁיִּבָּחֵן מְאֹד בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא הֱיוֹת יְסוֹד כָּל סִדְרֵי הַהַשְׁגָּחָה וּדְרָכֶיהָ יוֹשֶׁר הַמִּשְׁפָּט וְקוֹ הַדִּין. וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “שֵׁבֶט מֵישָׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ”, וְכָתוּב: “מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ”
וְאָמְנָם יָדַעְנוּ בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין חֶפְצוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְהֵיטִיב, וְהִנֵּה הוּא אוֹהֵב אֶת בְּרוּאָיו כְּאָב הָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ. אֶלָּא שֶׁמִּטַּעַם הָאַהֲבָה עַצְמָהּ רָאוּי שֶׁיִּיסֵּר הָאָב אֶת בְּנוֹ לְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר “כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ”
וְנִמְצָא שֶׁהַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין עַצְמוֹ מִמָּקוֹר הָאַהֲבָה הוּא נוֹבֵעַ, וְאֵין מוּסָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכַּת אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם, אֶלָּא מוּסַר אָב הָרוֹצֶה בְּטוֹבַת בְּנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁזָכַרְנוּ
在祂的眷顾中，最明显的一点是：所有安排和方式的基础是正义与审判的原则。正如经上所说：“你的王权是正直的权杖”，又写道：“君王以公义使国土稳固”。
然而我们确实知道，圣者的愿望只是为了施予善意。他爱他的造物，如同父亲爱自己的儿子。但也正因为这份爱，父亲应当管教儿子，以便最终使他受益。正如经上所说：“就像人管教自己的儿子，耶和华你的神也管教你”。
因此，审判与正义本身源自于爱，而圣者的管教并非敌人的打击或报复，而是父亲出于善意的纠正——正如我们所提到的。
וְאוּלָם מִשֹּׁרֶשׁ זֶה נוֹלָדִים בּ׳ עִנְיָנִים: הָא׳ שֶׁהַמּוּסָר עַצְמוֹ יִהְיֶה מְמוּתָק וְלֹא קָשֶׁה וְאַכְזָרִי, כִּי הָאַהֲבָה עִמָּהּ תְּמַזֵּג אֶת הַדִּין בְּרַחֲמִים
וְהַב׳ שֶׁלְּפַעֲמִים כְּשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ, יַעֲבוֹר הָאָדוֹן ב״ה עַל שׁוּרַת הַדִּין לְגַמְרֵי וְיִנְהַג בְּרַחֲמִים, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: “וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אַחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם”
然而，从这个根源中诞生了两个原则：
第一，管教本身将会是温和的，而不是严厉或残酷的，因为爱会将审判与怜悯融合。
第二，有时在需要的时候，主——愿祂受颂——会完全超越严格的审判标准，以怜悯行事。正如经上所说：
“我恩待谁就恩待谁，我怜悯谁就怜悯谁。”
וְהִנֵּה בְּהִיוֹת שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבְחִירַת הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו, וּכְיוֹשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ הַגְּמוּל לְשַׁלֵּם לָאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ—הִנֵּה כְּבִיָּכוֹל מְשַׁעְבֵּד הוּא אֶת הַנְהָגָתוֹ לְמַעֲשֵׂה הָאָדָם, שֶׁלֹּא יֵיטִיב לוֹ וְלֹא יֵרַע לוֹ אֶלָּא כְּפִי מַעֲשָׂיו
אַךְ בֶּאֱמֶת, הִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לְשׁוּם חֹק, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְזוּלָתוֹ, וְלֹא מִתְפָּעֵל מִשּׁוּם דָּבָר. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁרָצָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מֵרוֹמְמוּתוֹ—הִנֵּה יִפְעַל וְיִנְהַג כְּפִי רְצוֹנוֹ בְּלִי הֶכְרֵחַ אוֹ עִכּוּב כְּלָל
וְאוּלָם, לְהַנְהָגַת הַמִּשְׁפָּט יִנְהַג כְּפִי הַשִּׁעְבּוּד שֶׁזָּכַרְנוּ. אַךְ כְּשֶׁתִּגְזֹר חָכְמָתוֹ הֱיוֹת נָאוֹת הָעֲבָרָה עַל שׁוּרַת הַדִּין—הִנֵּה יִשְׁתַּמֵּשׁ מֵרוֹמְמוּתוֹ וּיְחִידוּת שְׁלִיטָתוֹ, וְיַעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וִיתַקֵּן כָּל קִלְקוּל בְּעֹצֶם כֹּחוֹ
既然圣者愿意人类自由选择自己的行为，并按照公正的审判给予每个人应得的报偿——祂就仿佛将自己的治理方式交由人的行为决定，不论施恩或惩罚，都依据人的行为而定。
但事实上，主并不受任何律法约束，祂不依赖他物，也不受任何事物影响。因此，当祂愿意以祂的崇高本质行事时，祂会完全依照自己的意愿行动与治理，无需强迫或延迟。
然而，在执行公正治理时，祂会如前所述那样遵循“约束”。但当祂的智慧判定超越严格审判是合宜的，祂便会以祂的崇高与独特主权行事，宽恕罪过，并以祂强大的力量修复一切败坏。
נִמְצְאוּ כָּאן ב׳ מִינֵי הַשְׁגָּחָה: הַשְׁגָּחַת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ וְהַשְׁגָּחַת הַשְּׁלִיטָה וְהַיִּחוּד
וּבִשְׁנֵי הַדְּרָכִים מַשְׁגִּיחַ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ תָּמִיד עַל בְּרוּאָיו
כִּי הִנֵּה הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחַת הַמִּשְׁפָּט לִשְׁפּוֹט תָּמִיד אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה
וּמַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחַת הַשְּׁלִיטָה לְקַיֵּם בְּכֹחוֹ וּבִיכָלְתּוֹ אֶת הַבְּרִיאָה
וְלֹא תֵּחָרֵב בְּרֹעַ מַעַלְלֵי בְּנֵי הָאָדָם
在这里我们发现两种形式的神圣眷顾：
一种是上主的审判性眷顾，另一种是统治与独一性的眷顾。
通过这两条路径，祂的荣耀——愿祂受颂——始终看顾祂的造物。
祂以审判的方式看顾，持续审视一切行为；
祂也以统治的方式看顾，凭借祂的力量与能力维持创造，
使其不因人类的邪恶行为而毁灭。